מדוע חשוב לנו לתעד את חיינו?

החיים זורמים בקצב מסחרר. יום רודף יום ואירוע אחד נשכח עוד בטרם בואו של השני. זוהי הסיבה שגם אנו עצמנו מתקשים לשמר את הזיכרונות שעיצבו את חיינו ואת נקודות המפנה שהתוו לנו את הדרך.
כל שנשאר לנו במבט לאחור הם מספר מועט של סיפורים דרמטיים שנחרתו בלבנו כמשמעותיים במיוחד.

קשה לנו היום להעלות בזיכרוננו את הפרטים הקטנים של חיי היומיום שלנו בעבר וחבל שכך, כי כמו שנאמר בפתגם – "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים".

סיפורי העבר הם אלה שיכולים להחזיר אותנו לילדותנו ולאפשר לנו ליהנות מן הזיכרונות מחדש, ואם נעביר אותם לדורות הבאים – ילדינו ונכדינו יוכלו להזדהות אתנו, לצחוק ולדמוע יחד אתנו ולחוש אלינו קירבה רבה.

איך נראה הבית שבו גדלנו כילדים? מי היו חברינו? אילו תבשילים אהבנו במיוחד? מה מזכירים לנו ריחות מסוימים? האם היו מים זורמים בבית? אילו כלי תחבורה היו אז? במה שיחקנו? אילו ספרים אהבנו לקרוא? איזה מורים היו לנו בבית הספר? מה עשינו בחופשות? איך בחרנו באיזה מקצוע להתמחות? מה היה טעמה של הנשיקה הראשונה? איך הכרנו את אמא? ועוד ועוד, פרטים שהיו משמעותיים ביותר עבורנו כילדים, כבני נעורים וכאנשים צעירים.

איך נוכל לתאר שוב את חיינו בעבר כפי שהיו, צבעוניים, חיים ומרגשים?

החלק המרכזי בתיעוד חיינו הוא הראיונות, שבמהלכם נשאלות אותן שאלות קטנות ורבות אחרות, העוזרות לנו להחיות בשנית את עברנו.

בעזרת התיעוד, הראיונות וההעלאה על הכתב של זיכרונותינו יהפוך העבר שלנו משחור לבן לצבעוני וחי .